סמכותו של בית המשפט להורות על פירוקה של חברה מוסדר בפקודת החברות. הפקודה מונה מספר עילות אפשריות שבהן ניתן להגיש בקשה לפירוק חברה. כך למשל פקודת החברות מכירה בעילת פירוק סיטואציה בה החברה קיבלה החלטה מיוחדת באסיפה הכללית להיות מפורקת בידי בית המשפט.
למרות שהליך פירוק מרצון נחשב להליך זול ויעיל יותר במקרים רבים מהליך פירוק בבית המשפט, ניתן להשתמש בעילה זו כאשר היא מניבה יתרונות שלא ניתן להפיק אותם בהליך של פירוק מרצון. עילת פירוק נוספת היא במקרים בהם ישנה אי תחילת עסקים או הפסקה בניהול עסקים למשך שנה.
כוח עילה זו יסודו ברציונל כלכלי שבה כאשר מוכח שהחברה אינה פועלת ראוי לאפשר לפרק אותה כדי לעשות שימוש נבון במקורות הכספיים שלה שמנוצלים כרגע בצורה לא כדאית כלכלית. חשוב לציין כי במקרים בהם מדובר על פירוק מטעם בית המשפט, סמכות בית המשפט היא לבטל את הפירוק.
אם בית המשפט יגיע למסקנה כי המשך הליך הפירוק לא ישרת בצורה נכונה את האינטרסים של הנוגעים בדבר הוא מוסמך לעשות כך.
סמכויות בית המשפט בפירוק מרצון
לבית המשפט ישנה סמכות מיוחדת בכל הנוגע למינוי זהות המפרק בפירוק מרצון. למרות שבמקרים מסוג זה מינוי המפרק נעשה על ידי בעלי המניות, כאשר החברה נמצאת במצבים של חדלות פירעון יכול להיות סיטואציות שמתעורר צורך בהתערבות או בפיקוח של בית המשפט.
למרות שפירוק מרצון מתנהל ללא פיקוח מסיבי של בית המשפט בכל אורך ההליך, החוק מקנה לבית המשפט סמכות להתערב כאשר מופנית אליו בקשה על ידי המפרק או אפילו על ידי בעל מניות או נושה.
שיקול דעת בית המשפט בבקשת פירוק חברה
כאשר מוגשת לבית המשפט בקשה לפירוק חברה באחת מן העילות הקבועות בפקודת החברות, רשאי בית המשפט להורות על פירוק החברה.
למעשה בית המשפט מפעיל שיקול דעת בהתאם לנסיבות המקרה לשם קבלת ההחלטה המיטבית בדבר קיומה או חיסולה של החברה. יש לציין כי שיקול הדעת של בית המשפט מושפע מגורמים שונים כמו זהות מגיש הבקשה לפירוק. כך למעשה מערכת השיקולים של בית המשפט תהיה שונה באם מגיש הבקשה יהיה נושה לעומת מקרים בהם מגיש הבקשה יהיה בעל מניות מתוך החברה עצמה.
הפסיקה גיבשה מספר קווים מנחים בהפעלת שיקול הדעת שלה, בית המשפט יתחשב גם בערכים ובתוצאות חברתיות כלכליות ומוסריות של פסקי הדין.
כיום למעשה הפסיקה מרחיבה את מכלול הפרמטרים הבאים בחשבון בעת קבלת ההחלטה על הפירוק. כמו כן שיקולים של צדק ויושר יכולים להיות מושפעים מהליך הפירוק. כמו למשל הרצון לא לתת עדיפות לנושה אחד על פני אחרים. נושה זה מבקש לאכוף את פירוק החברה ושהחוב בחברה חבה לו יכול להיות מזערי. מעבר לכך בית המשפט יפעיל שיקולים של יעילות כלכלית ושמירה על ההון.
בית המשפט נוטל חלק מרכזי בכל הליך פירוק החברה. מידת מעורבותו משתנה בהתאם להליך בו הוא מעורב. מטבע הדברים מידת המעורבות תהיה פחותה יותר בהליכים רצוניים לפירוק.
עם זאת, גם במקרים אלו – יש לזכור כי לבית המשפט סמכות מן החוק להתערב ואף לבטל במקרים שונים החלטות שהתקבלו בהליך הפירוק. בית המשפט הינו הגוף העליון האחראי והבודק מלמעלה את התהליכים ומידת התערבותו אף מתפרשת על נושאים נוספים כמו שיקול הדעת בקבלת צו הפירוק, התערבות בהחלטות המפרק ואף קביעת זהותו.
בכל מקרה של פגיעה בתהליך ניתן יהיה לפנות לבית המשפט לקבלת סעד.